פדורנק ואח' נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

רכבו של התובע (להלן: "הרכב") ניזוק בתאונת דרכים בה היה מעורב ביום 2.7.09 (להלן: "התאונה"). הרכב נפגע בחלקו האחורי על ידי רכב אחר שהיה נהוג בידי צד ג' 1.

הנתבעת, ובכל המועדים הרבלנטיים לתביעה, ביטחה את רכבו של התובע על פי פוליסת ביטוח מקיף.

התובע טוען כי התאונה ארעה בשל אשמו הבלעדי של צד ג' 1 ועל כן, הנתבעת שלחה הודעה כנגד צדדי ג' (הנהג הפוגע ומבטחתו).

בדיון שהיה קבוע בפניי, התייצבו התובע ונציג מטעם הנתבעת. מטעם צדדי ג' לא הייתה הופעה. על פי אישור המסירה הקיים בתיק, צדדי ג' זומנו לדיון ליום 13.9.10 ולא מצאתי בתיק אישור מסירה לדיון שהוקדם ליום 22.4.10 שהתקיים בפניי.

בדיון בפניי, התובע נחקר על ידי נציג הנתבעת והצדדים סיכמו טענותיהם.

בתביעה נטען, כי שמאי מטעם התובע העריך כי לרכב נגרמו נזקים בסך של 22,693.21 ₪ לפני מע"מ. לאחר תוספת מע"מ, הנזק הגולמי שנגרם לרכב עקב התאונה עמד ע"ס 26,438 ₪.

התובע שילם לשמאי שכ"ט ומע"מ בגינו בסך כולל של 2,167 ₪.

הערה מקדמית: בהמשך הדיון, תידון השאלה האם שמאי זה הינו, אכן שמאי מטעם התובע או מטעם הנתבעת.

בטרם יפנה לנתבעת, ובהמלצת סוכן הביטוח, התובע ניסה לקבל פיצוי עבור נזקיו מאת צדדי ג', אך ללא הצלחה. על כן, התובע שב ותבע את מבטחתו, הנתבעת וזאת, בחלוף 90 יום מיום הערכת השמאי ועד מיצוי ההליכים מול צדדי ג' ללא הצלחה.

ביום 27.11.09 כעבור כחמשה חודשים מיום התאונה, ולאחר שהרכב כבר תוקן, הנתבעת בדקה את הרכב על ידי שמאי מטעמה שהעריך את נזקי הרכב בסך של 24,454.11 ₪ (כולל מע"מ כחוק) והעריך את שווי ירידת הערך של הרכב בסך של 7,332.6 ₪.

הנתבעת שילמה לתובע את הסכומים שלהלן: סך של 28,999 ₪ (בגין הנזקים לרכב על פי הערכת שמאי מטעמה, סך של 500 ₪ עבור שכ"ט השמאי הרשאון (במקום סך של 2,167 ₪ ששולם בפועל על ידי התובע שצירף לכתב תביעתו קבלה עבור תשלומו), ירידת ערך על פי הערכת השמאי מטעמה ובקיזוז השתתפותו העצמית של התובע).

התובע טוען כי הנתבעת חייבת לשלם לו את ההפרשים שלהלן ואשר הופחתו על ידה שלא כדין:

סך של 1,982 ₪, עבור ההפרש בין סך הנזקים כפי שהוערכו על פי שתי חוות הדעת.

סך של 1,667 ₪ עבור ההפרש בין הסכום ששולם על ידי התובע בגין שכ"ט השמאי כולל מע"מ, לבין הסכום ששולם בפועל על ידי הנתבעת.

סך של 3,334 ₪ בגין ההפרש בין שתי הערכות השמאים לגבי ירידת הערך.

דיון והכרעה

התובע טוען, כי למחרת יום התאונה הודיע לסוכן הביטוח על התאונה. סוכן הביטוח ביקש מהתובע להעביר את הרכב למוסך מורשה של הונדה, למוסך "ארז". התובע העביר את הרכב למוסך ארז ובאותו יום נשלח אליו שמאי על ידי סוכן הביטוח. השמאי ביצע את ההערכה ומסר את הפרטים לסוכן והמוסך החל בתיקון הרכב.

התובע טוען כי בהימנעות הנתבעת מתשלום מלוא שכר טרחת השמאי, היא פעלה שלא כדין ובניגוד להנחיות המפקח על הביטוח.

התובע טוען עוד, כי הנתבעת פעלה בחוסר תום לב כאשר הסתמכה על שומת שמאי מטעמה שבדק את הרכב ביום 27.11.09 לאחר תיקונו, ולאחר שחלף זמן רב לאחר מועד קרות התאונה. וכי שמאי הנתבעת נמנה על רשימת שמאי הבית של הנתבעת על אף העובדה שהמפקח על הביטוח הוציא הנחייה לחברות הביטוח שלא להעסיקם. התובע טען עוד, כי השמאי מטעם הנתבעת פעל בניגוד להנחיות משרד התחבורה והמועצה המייעצת לשמאי הרכב בכך שערך את חוו"ד עפ"י תוכנה שמאית ולא הפעיל שיקול דעת.